The Daily Sicha - השיחה היומית

יום ועש"'ק, הושענא רבה, ה'תשפ"ז

התוכן בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ

יום ה', יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

התוכן [המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים, שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ

יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של

יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו ע

יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל" "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה ע

יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ז

התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך

יום ה', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ז

התוכן א) הקשר בין "מלכתחילה אריבער" למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה: "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן, ה"ירוד שבשבטים", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי'

יום ד', י"ב תשרי, ה'תשפ"ז

התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש: "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחת

יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ז – מחרת יוהכ"פ "בשם השם"

התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד" עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכ

יום א', ט' תשרי, ערב יום הכיפורים, ה'תשפ"ז

התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ערב יום הכיפורים, ה'תש"מ: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https:

יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי, ה'תשפ"ז

התוכן התחלת שישי דפ' האזינו הוא "כי אשא אל שמים ידי [בשבועה. רש"י] ואמרתי חי אנכי לעולם, אם שנתי ברק חרבי וגו'", ובסיום השיעור "וכפר אדמתו עמו". וצ"ל מהו הצורך ב"שבועה",

יום ה' פ' האזינו, ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, ה'תשפ"ז

התוכן התוועדות זו קשורה עם ה"יאָרצייט" [של הרבנית הצדקנית חנה ע"ה], ומקרא מלא דיבר הכתוב "והחי יתן אל לבו" – שגם בנוגע לענין כזה, ענין של פירוד הנשמה מהגוף, ולפני כו"כ שנ

יום ד' פ' האזינו, ה' תשרי, ה'תשפ"ז

התוכן 1) בנוגע לעשרת-ימי-תשובה כותב הרמב"ם (הל' תשובה) "נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכפורים" יתר מכל השנה", ומפרט את ענין

יום ג' פ' האזינו, ד' תשרי, ה'תשפ"ז

התוכן כאן המקום להודות לאלו שהביעו את איחוליהם לקראת השנה החדשה, היות ואין ביכולת להודות לכאו"א בפרטיות, וכבר נאמר "ואברכה מברכיך" – בברכתו של הקב"ה ש"תוספתו מרובה על העי

יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ז

התוכן י"א שהמאורע ד"צום גדלי'" אירע בר"ה עצמו (אלא שדחו את הצום ליום חול שלאח"ז). ולכאו' הענין ד"צום גדלי'" הוא להיפך מר"ה שהוא זמן שמחה, ובאופן ד"אכלו משמנים ושתו ממתקים

יום ו', כ"ט אלול ה'תשפ"ו, ערב ש"ק ראש השנה ה'תשפ"ז

התוכן התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysich

יום ה', כ"ח אלול, אור לכ"ט אלול‏ – ‏ערב ש"ק וראש השנה, ה'תשפ"ו

התוכן 1) לילה זו נק' "זכור ברית" מצד הפזמון "זכור ברית אברהם וכו'" שי"א בסליחות דער"ה. ואע"פ שלפי מנהגנו אין אומרים זה, אבל "שמא מילתא היא": קשר של "ברית" הוא למע' מטו"ד

יום ד', כ"ז אלול, ה'תשפ"ו

התוכן יש דיעה בגמ' שמ"ש "שבתון זכרון תרועה" הכוונה שבר"ה שחל להיות בשבת לא יהי' "תרועה ממש, אלא מקראות של תרועה יאמרו". היינו שישנו אז חיוב מן התורה לומר פסוקי שופרות. וא

יום ג', כ"ו אלול, ה'תשפ"ו

התוכן א) ברכת ה' ד"ברכנו אבינו" הוא כש"כולנו כאחד", ובודאי לא ידקדק ה' עד כמה הוא ה"כולנו כאחד" כי בפנימיות הלב רוצה בזה כל אחד!; סיום ימי סליחות צ"ל בשמחה גדולה שפורצת כ

יום ב', כ"ה אלול, ה'תשפ"ו

התוכן בפסוק [בשני דפ' האזינו] "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" ישנם ב' ענינים: א) יעקב חבל נחלתו. וכמ"ש בד"ה באתי לגני ה'תש"י שנשמת האדם הוא החבל המקשר את האדם הנמצא למטה