The Daily Sicha - השיחה היומית

יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ו

התוכן "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מת

יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ו

התוכן הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים. עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור

יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה, הוא רק בגלל ש"נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה

יום ג' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ו

התוכן בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד"את לבבך ואת לבב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א",

יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ו

התוכן הענין שח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, שענינו – להשפיע על בני דורו ובאופן של ("נשיא" מלשון) "התנשאות" – לאחרי

יום א' פ' נצבים-וילך, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ו

התוכן ימים אלו הם זמן מסוגל לעריכת התוועדויות להיותם באמצע ימי השבע-ברכות של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר [בי"ג אלול], שבא בהמשך ליום חתונת אביו [בי"א אלול]. ח"י אלול הוא יום הו

יום ועש"ק פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ו

התוכן איתא בגמ' [סוטה כב:, ע"ז יט:] שאין האדם נעשה ראוי להוראה עד ארבעים שנה. ופרש"י [ע"ז שם] "עד ארבעין שנין – משנולד". ויסודו של רש"י הוא ממשנה דמס' אבות "בן ארבעים לבי

יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ו

התוכן בחמישי דפ' כי תבוא נאמר "ובאו עליך כל הברכות האלו והשיגוך", שגם כאשר ישנו "שוטה" הבורח מן הברכות מבטיחים לו שהברכות ישיגוהו! וההוראה: דובר כמ"פ אודות הצורך להתנהג ע

יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ו

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו אלול (הקרוב אלינו) הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. ובש.ז. [תשמ"ב] ניתוסף שזה פ"ה שנה מאז – ה' פעמים טו"ב. והיינו שאז מתגלה למעלה, ונמשך למטה, שלימו

יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ו

התוכן כל הענינים כפי שהם בתורה, שקדמה לעולם, הם תכלית הטוב, כל עניני התורה הם חכמתו של הקב"ה ללא כל נפק"מ בתוכן הענין, ובלשון הרמב"ם בפירוש המשניות "ואין הפרש בין ובני חם

יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול, ה'תשפ"ו

התוכן הציווי ד"והלכת בדרכיו" [כמ"ש בפ' כי תבוא], "להדמות לו ית' כפי היכולת . . מה הקב"ה נק' חנון אף אתה הי' חנון .. רחום .. חסיד וכו'", מונה הרמב"ם במנין תרי"ג המצוות אף

יום א' פ' כי תבוא, י' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן א) התחלת פ' כי תצא היא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'" ופרש"י ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר", ועפ"ז יומתק הלשון "כי תצא למחמה וגו'" מכיון שיש ספק בדבר, ואדרבה - יהודי מצ"ע

יום ועש"ק פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן בסיום פ' בשלח נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". א' הביאורים מדוע אין חיוב דמחיית עמלק בזמן הזה הוא, דחיוב זה הוא רק כאשר כללות האומה דעמלק היא בשלימותה, ועכ"פ במציאו

יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן הענין המיוחד דחודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל למלך שיצא מהיכל מלכותו לשדה, ומקבל את כולם שם בסבר פנים יפות וכו', וזוהי הזדמנות לבקש ממנו מה שרוצים וכו'. ומדגיש, שאח"כ

יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן הוראה מיוחדת מיום מזה: 1) יום בחודש אלול: ידוע מ"ש אדה"ז בנוגע לחודש אלול שאז נמצא "המלך בשדה". כדי שגם "בשדה", בימי החול וכאשר האדם עסוק בעניני חול, לא ישכח שהוא ב

יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן שיעור היומי ברמב"ם ב"ספר המצוות" הוא מצות שעטנז ומצות פאה. א' הטעמים לאיסור שעטנז הוא: צמר הוא מבעל חי ופשתים הוא מצומח ואין לערבם. ובעבודת האדם: ישנו אופן עבודה לא

יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן בסיום מס' חולין: "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה [בשני דפ' כי תצא] למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר על מצות חמור

יום א' פ' כי תצא, ג' אלול, ה'תשפ"ו

התוכן חודש אלול יש בו מעלה מיוחדת שגם כאשר מתעסקים בעניני חול, "שדה", נמצאים ביחד עם ממה"מ הקב"ה. כידוע ביאור אדה"ז "ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו

יום ועש"ק פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ו

התוכן ההוראה מהענין דראש חודש שאז הוא מולד הלבנה, היינו, שהלבנה מתחדשת ומתחילה להאיר, ומלילה לילה מתחזק אור הלבנה, אע"פ שהלבנה היא "המאור הקטן": לכל יהודי שנמשל ללבנה, וע

יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ו

התוכן העבודה דחודש אלול (גם) כוללת בתוכה את כל השנה הבעל"ט, כולל ימים הנוראים וימים טובים וכו'! וכמבואר בלקו"ת בד"ה אני לדודי ודודי לי, שאז נמשכות מלמעלה האהבה ויראה לכל